פאנל אידיא בנושא "חוק הלאום": בחינת החוק מתוך אחריות לאומית ותודעה של ייעוד משותף

הפאנל התקיים ביום שני, 4.2.19, כ”ט שבט תשע”ט בהשתתפות: ד”ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית, פורום “קהלת”, ד”ר אוֹרי אהרונסון, המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן וד”ר מיטל פינטו, ביה”ס למשפטים, המכללה האקדמית צפת, הקריה האקדמית אונו. תמר נאור, מייסדת ומנכ”לית אידיא הנחתה את הערב.

חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, עוסק בנושאי הליבה של ישראל, וגם של אידיא: זהות, שותפות ושייכות לאומית. החוק מעורר סערה מאחר ונוגע בזהות. משום כך נשאלת השאלה אם היה צריך להיחקק, ומשנחקק, נדרשה משנה זהירות ודיוק בהגדרות ונוסח החוק.
חקיקה בנושא זהות ולאומיות מעלה את השאלה האם קיימת בכלל האפשרות להגיע להסכמות מבלי לפגוע בשותפות הייעוד של כל הקהילות החיות כאן. החוק מעורר שאלות שייכות לגבי המיעוטים בישראל ובצד זה גם שאלה בנושא זהות יהודית -אם זו מדינה “כל יהודיה”? מי מגדיר מיהו יהודי ומה המשמעויות מכך.

בפאנל עסקנו בהיבטים המשפטיים והחברתיים של חקיקה בישראל, ובמחיר שאנו משלמים על מבנה תהליכי החקיקה בישראל ויחסי הכוחות הפוליטיים המעורבים בתהליכים אלו. תמר נאור, מייסדת אידיא, התייחסה למשמעויות שיש לחקיקה לאומית עבור כל אחד מאיתנו, ואת ההכרח לפתח יכולות שיח ענייני אזרחי כדי להשפיע על החלטות לאומיות ולשמר את הסולידריות החברתית.

כדרכה של אידיא, הבסיס לכל דיון הוא ידע. לצורך כך פתחנו את הערב בהרצאתו של ד”ר אורי אהרונסון בה הציג את מערכת החקיקה והמשפט בישראל, הרקע ההיסטורי של התפתחות “חוקה” בשלבים, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק הלאום על כל סעיפיו. בהרצאתו האיר את משמעות איזון הרשויות בישראל, המעמד החוקתי של חוקי היסוד ואת השאלות המהותיות שהשיח המשפטי, פוליטי ואזרחי עוסקות בהן. לאחר ההרצאה הציגו ד”ר אביעד בקשי וד”ר מיטל פינטו את עמדותיהם המנוגדות ואת השיקולים בעד ונגד הניסוח שחוקק.
את הערב חתמנו בשיחה עם הקהל ובשאלות שהתייחסו לדבריהם של משתתפי הפאנל:
האם נדרש לחוקק חוק כזה? האם יש הצדקות ל-“כיפופי ידיים” בנושאים לאומיים, ואם כן מהן, ומתי נכון ליישמן. האם ניתן לזהות מקומות בהם שינוי באופן בו מיושם תהליך החקיקה ישמש מודל להסכמות על ייעוד משותף וסולידרי? ועכשיו, לאחר החקיקה: “מה עושים” עם החוק הזה עכשיו ? האם ניתן להרחיב את ההסכמה על החוק שעבר? האם נדרש שינוי בחוק הקיים? ואולי חקיקה נוספת של חוקים אחרים? מהן החובות המוטלות על משפטנים, חברי הכנסת ועלינו כדי לייצר הסכמות רחבות יותר בציבור?
מסקנות מהפאנל: הסכמות בין הדוברים ונושאים פתוחים:
תהליך החקיקה והשפעתו על סולידריות:
אי הסכמה: צריך/לא צריך היה לחוקק את החוק
הסכמה: תהליך החקיקה ראוי שיבוצע בהסכמה רחבה ולא רק מצד אחד של המפה הפוליטית זו אחריות של הפוליטיקאים
הסכמה: החוק מעורר דיון זהותי בין כל השותפים במדינה ובהיותו כזה הוא מעורר רגשות ותחושות הדרה. עדיף חקיקה בהסכמה רחבה ומשתפת. אין להימנע מעיסוק בנושאים זהותיים וטעונים אלא לנהל תהליך שיאפשר השתתפות של כולם בהחלטות הלאומיות בנושאים כאלו
הסכמה: נושאים פוליטיים המוזכרים בחוקים אחרים אינם מוסיפים ( ירושליים מאוחדת) וכל המוסיף גורע
לאחר החקיקה:
הסכמה: ראוי להוסיף התייחסות למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ולמחויבותה לזכויות אזרחיה כולם
אי הסכמות עיקריות הדורשות שיח נוסף:
סעיף 4 – העוסק בשפה העברית והערבית
סעיף 7 – העוסק בעידוד ההתישבות היהודית.
הדעות נעו מדרישה למחיקה מוחלטת של הסעיפים ובין דרישה לבחון האם ניסוח מדויק יותר יכול לייצר
הסכמה רחבה.
צפו בסרטון המתעד את הערב המרתק הזה כדי ללמוד על הרקע לדיון הציבורי בחוק, וכדי להשתתף איתנו בשיח אידיא בנושא לאומי הנוגע לכולנו

לחצו על הקישורים לצפיה בפאנל המלא או על פי נושאי הדיון